התאמת אמצעי מניעה
נשים רבות מבלות חלק ניכר מחייהן במניעה או תכנון ילודה וכ- 88% מהנשים המעוניינות למנוע הריון השתמשו באמצעי מניעה במהלך חייהן.
אמצעי המניעה השונים מאפשרים לאישה או לבני הזוג החלטה מודעת לגבי הבריאות המינית ותכנון משפחה.
לאורך השנים נוספו והותאמו אמצעי מניעה שונים, הנבדלים במאפייניהם, יתרונות ותופעות לוואי. לכן, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי לצורך התאמת אמצעי מניעה בהתאם להיסטוריה הרפואית, אורח החיים ושאיפות ילודה על מנת לבחור את האמצעי המתאים ביותר.
חשוב לציין כי נשים מפסיקות להשתמש באמצעי מניעה פעמים רבות בשל תופעות לוואי, חוסר נוחות באופן הנטילה, מה שעשוי להוביל להריון לא מתוכנן והפסקתו.
כיום רוב אמצעי המניעה יעילים ,בעלי בטיחות גבוהה ובמקרה של תופעות לוואי, קיימת אפשרות להציע חלופה, מה שעשוי לסייע לנשים להתמיד בשימוש בהם ולשפר את שביעות רצונן.
בחרתי להביא בפניכן סקירה קצרה על אמצעי המניעה הקיימים לצורך שימוש מודע ומושכל.
ניתן לחלק את אמצעי המניעה למספר קבוצות: טבעיים, בלתי הפיכים, הורמונליים, חוצצים (מונעים מפגש של זרע עם ביצית) וקוטלי זרע.
שיטות טבעיות
דוגמאות לשיטות טבעיות למניעת הריון כוללות את שיטת הימים הבטוחים, שיטת המודעות לפוריות ומשגל נסוג אשר את חלקן ניתן ליישם גם באמצעות אפליקציות ייעודיות. שיטות אלו בעלות יעילות חלקית למניעת הריון בייחוד בקרב נשים צעירות.
אמצעי מניעה בלתי הפיכים
אמצעים אלו כוללים קשירת חצוצרות אצל האישה ווסקטומי (חיתוך וקשירה של צינורות הזרע) אצל הגבר. שיטות אלו בעלות יעילות גבוהה מאוד (כ- 100%) אך חסרונן הוא הסיכון לסיבוכים ניתוחיים וכן במקרה של חרטה, ניתן לבצע ניתוחי חיבור מחדש (Reversal), אך ההליך הינו מורכב.
אמצעי מניעה הורמונליים
גלולות למניעת הריון מצויות בשימוש כבר למעלה מ-50 שנה והן אמצעי המניעה הפופולרי ביותר בקרב צעירות בישראל. הגלולה הנפוצה מכילה שילוב של נגזרות מלאכותיות של הורמוני המין הנשיים פרוגסטרון ואסטרוגן. היא מונעת הריון באמצעות דיכוי הביוץ, הפיכת ריר צוואר הרחם לצמיגי כך שזרע לא יכול לחדור דרכו, ודיקוק רירית הרחם שפוגע בקליטת ביצית מופרית. הגלולות נבדלות זו מזו במינון האסטרוגן וסוג הפרוגסטרון שהן מכילות וכן במשטרי הנטילה: 21 ימי נטילה עם הפסקה של שבוע בין חפיסה לחפיסה (21/7), 24 או 26 ימי נטילת גלולות פעילות (מכילות הורמונים) לאחריהן 2 או 4 ימי נטילת גלולות לא פעילות/דמה להשלמת 28 ימי נטילה. חשוב לציין כי נטילה רציפה של גלולות פעילות, ללא הפסקה, הינה גישה מקובלת כיום אשר הוכחה כיעילה ובטוחה.
תופעות לוואי נפוצות כוללות הכתמות ודימומים לא צפויים במחזורים הראשונים אך אלו פוחתים בשימוש ממושך יותר, גודש בשדיים, ירידה בחשק המיני ושינויי מצב רוח.
גלולת "היום שאחרי" - מיועדת למנוע הריון בלתי רצוי עקב מצב חירום כגון יחסי מין לא מוגנים/ ללא הסכמה, קונדום שנקרע ושכחה של נטילת גלולות. היא פועלת על ידי דחיית הביוץ וכוללת סוגים שונים (פוסטינור, נורלבו ואלה). יש ליטול את הגלולה כמה שיותר מוקדם (120-72 שעות מהמגע) ולכן אין צורך במרשם רופא.
המדבקה אוורה (Evra) היא אמצעי מניעה יעיל ונוח בעל יעילות גבוהה במניעת הריון (מעל 99%). ההורמונים שהיא כוללת דומים לאלו שבגלולות, נגזרות מלאכותיות של פרוגסטרון ואסטרוגן, המשוחררים ממנה באופן מבוקר, במינון נמוך מאוד, לעור ומשם למחזור הדם.
הדבקתה אינה מושפעת מהזעה ורחצה (אפילו בג'קוזי, בריכה וים). יש להחליפה פעם בשבוע במשך שלושה שבועות. בשבוע הרביעי לא מדביקים אותה ואז מופיעה הווסת.
הטבעת הווגינלית Nuvaring עשויה חומר פלסטי וקוטרה חמישה סנטימטרים. היא דקיקה וגמישה ומוחדרת בקלות לנרתיק על ידי האישה (המיקום המדויק אינו משמעותי, אם הטבעת מונחת בנוחות בנרתיק היא מונחת נכון) למשך שלושה שבועות. לאחר מכן היא מוציאה אותה למשך שבוע ובמהלכו אמורה להתקבל הווסת. במשך שלושת השבועות הטבעת משחררת אסטרוגן ופרוגסטרון במינון נמוך יחסית. הטבעת בעלת יעילות גבוהה במניעת הריון (99%) ואינה משפיעה על מערכת העיכול, כפי שקורה לעתים עם הגלולות.
זריקות למניעת הריון כגון דפו פרוורה וסיאנה נמצאות בשימוש מועט בארץ. הן מכילות פרוגסטרון, ניתנות לאישה אחת ל-13-12 שבועות, ובדומה לגלולות מונעות ביוץ, מעבות את ריר צוואר הרחם ומדקקות את רירית הרחם. הן מתאימות לנשים שלא יכולות להשתמש באמצעי מניעה משולבים (פרוגסטרון ואסטרוגן) ולכאלו שאינן מעוניינות באמצעי מניעה יומיומי. הן בעלות הגנה גבוהה מפני הריון (99%) אך בין החסרונות הבולטים יתכנו עליה במשקל, ירידה בצפיפות העצם בשימוש ממושך וכן דיכוי ממושך של הביוץ ועיכוב כניסה להריון עד שנה לאחר הפסקת השימוש.
התקן תוך-רחמי הוא אמצעי מניעה בצורת T שמוחדר לחלל הרחם על ידי רופא/ת נשים ומגן מפני הריון במשך חמש עד עשר שנים (בהתאם לסוגו). ההתקן יכול להיות מסוג נחושת (כגון נובה T, ג'נפיקס ובלרין) או הורמונלי (כגון מירנה, ג'נס וקיילינה).
התקנים תוך-רחמיים הורמונליים (מירנה, ג'נס, קיילינה) נחשבים לאמצעי מניעה יעילים מאוד במניעת הריון למשך חמש שנים. הם מכילים גליל זעיר שמשחרר ברחם כמות זעירה של נגזרת פרוגסטרון וכך גורמים לעיבוי הריר בצוואר הרחם ולדיקוק רירית הרחם ומונעים הפריה והשרשה. אצל חלק קטן מהנשים הם גם מונעים ביוץ. היתרון המשמעותי שלהם הוא הפחתה משמעותית בדימום הוסתי ומשכו עד היעדרו ולכן הם מתאימים מאוד לנשים עם דימום וסתי כבד. החיסרון העיקרי הינו דימום בין וסתי בשלושת החודשים הראשונים לשימוש ולעיתים גם לאחר מכן.
התקנים תוך רחמיים לא הורמונליים מסוג נחושת (כגון נובה T, ג'נפיקס ובלרין) גם כן בעלי יעילות גבוהה למניעת הריון למשך חמש שנים. הם פועלים ע"י שחרור יוני נחושת שמשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות, מה שפוגע בשרידות תאי הזרע וגורם למותם לפני ההפריה. בנוסף הוא גורם לשינויים ברירית הרחם שמקשים על השתרשות ביצית מופרית. החסרונות העיקריים הינם החמרה בכמות הוסת, משכה וכאבים בעת הוסת (בייחוד בקרב נשים שסבלו מכך לפני השימוש).
חשוב לדעת שקיימת עליה קלה בסיכון למחלות דלקתיות של האגן בשלושת השבועות הראשונים להתקנת ההתקנים וכן שהתקנים אינם מגנים מפני מחלות מין.
אמצעי מניעה חוצצים
אמצעים החוצצים באופן מלא או חלקי בין הזרע לצוואר הרחם ואמורים למנוע את המפגש בין הזרע לביצית. אמצעים אלו כוללים קונדום, דיאפרגמה, ספוגית וקוטלי זרע. יעילות הדיאפרגמה, הספוגית וקוטלי הזרע במניעת הריון הינה בינונית ונעה בין 70-80% ואילו יעילות שימוש מוקפד בקונדום הינה מעל 90%. לכן ,מומלץ לשלב בין אמצעי מניעה אלו לקבלת יעילות גבוהה יותר. חשוב לציין כי הקונדום הינו האמצעי היחיד המגן מפני מחלות מין ולכן אם קיים סיכון להדבקה, חובה להשתמש באמצעי זה.
